חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

חדיד

יישוב בדרך מלוד למודיעין

"מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון... חדיד ואונו וירושלים" (ערכין פ"ט, מ"ו).
חז"ל קבעו שחדיד היא בארץ יהודה: "תנא... חדיד ואונו וירושלים ביהודה" (ערכין לב, ע"א). כך עולה גם מן הכתובים המונים את חדיד בין ערי השפלה של יהודה, שהתישבו שם העולים שחזרו מן השבי בבבל: "בני לוד, חדיד ואונו" (עזרא ב, לג; נחמיה ז, לז).

חדיד ישבה על הדרך ההולכת מלוד למודיעין, סמוך למפגש הדרך ההולכת מיפו לירושלים עם הדרך הבאה מקיסרי בצפון ומיבנה בדרום. שמעון החשמונאי בנה מחדש את חדיד, ביצר את חומתה והעמיד בה שערים ובריחים (חשמונאים א, יב, לח). בתחילת המצור על ירושלים, בזמן המרד הגדול, תפס אספסיאנוס את חדיד, בנה בה מצודות והושיב בהן מצבא רומי ועוזריהם, ובזה השלים את חסימת הדרך לירושלים (מלחמות ד, ט, א).

זיהויה
מקומה של חדיד מזוהה עם הכפר הערבי חדיתא, ארבעה ק"מ צפון מזרח לוד. בשם הכפר נשמר זכרו של השם הקדום חדיד, ובסביבתו נתגלו מערות קברים קדומים, בריכה, בורות, אבני בנין מסותתות, פסיפס עם כתובת יוונית. שרידים הם מימי בית ראשון ומימי בית שני ותקופות מאוחרות יותר.

תולדותיה
בתקופת המשנה ישבו במקום חכמים ובהם התנא ר` יקים איש חדיד (משנה, מסכת עדויות,ז',ה'). חדיד נזכרת גם באונומסטיקון של אוסביוס ומופיעה במפת מידבא. רבי אשתורי הפרחי כתב בשנת 1322 שחדיד נמצאת כשעתיים מהעיר לוד על הר עגול, והערבים קוראים למקום חדיתא.

במחצית השנייה של המאה ה-19 ביקר ויקטור גרן בכפר חדיתה וזיהה את המקום עם Adhtha של אוסביוס, עם Aditha של היירונימוס הקדוש מזרחית לעיר לוד, ועם חדיד המוזכרת בספר עזרא ונחמיה. חדיתה לפי ויקטור גרן, הייתה כפר קטן על גבעה גבוהה שמדרונותיה תלולים יחסית, הבתים היו בנויים בנייה אותה תיאר כגסה וחלקם היו הרוסים. במקום נספרו 15 בורות מים, בריכה מלבנית קטנה וקברים חצובים בסלע. אבנים גדולות עתיקות נראו מפוזרות במקום.
לאחר מלחמת השחרור נתחדש היישוב היהודי בחדיד.


מקור הערך: מעובד על פי: ב"צ סגל, הגאוגרפיה במשנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן