לדף ראשי

"הרי זה נסך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום...והיה הולך מגליל ליהודה והגיע לכפר עותנאי וחזר-בטל תנאו" (גטין פ"ז, מ"ז).
"מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים-והכשיר" (גטין פ"א, מ"ה).

הדרכים בארץ
כפר עותנאי ישב בקצהו הדרומי של הגליל, על קו הגבול עם ארץ הכותים. הדרך מהגליל בצפון עד ליהודה בדרום היתה עוברת בכפר עותנאי, ומשם לאורך עמק החוף עד אנטפטריס ולוד, ומשם מזרחה לירושלים. דרך זו עקפה את ארץ הכותים. בתחילה היו הולכים מהגליל ליהודה בדרך העוברת במרכז הארץ על פני עין גנים (=ג'נין) מדרום לעמק יזרעאל, ממזרח לכפר עותנאי. לאחר שקלקלו הכותים ולא הניחו ליהודים לעבור בדרך זו, העוברת את שכם (מלחמות ב, יב, יג) – התחילו לעקוף את ארץ הכותים, והלכו או בדרך המערבית בין כפר עותנאי לאנטיפט ריס, או בדרך המזרחית מבית שאן דרך בקעת הירדן עד ליריחו ומשם לירושלים.

חז"ל קבעו את המרחקים שבין כפר עותנאי ומקומות אחרים בגליל: "מכפר עותנאי לכפר חנניה שנים ושלושים מילין וציפורי מצרפתן באמצע" (רש"י, בכורות נה, ע"א); בינה לבית שאן – עשרים וארבעה מילין, ובינה לבין קיסרי - ששה עשר מילין.

מקומו
לאחר מרד בר-כוכבא הושיבו הרומיים בכפר עותנאי את הלגיון העשירי. שם המקום השתנה, ונקרא בפי הערביים: א-לג'ון. לפי דעה אחרת יש לזהות את מקומו של כפר עותנאי עם מקום הכפר א-דן, אף הוא באותה סביבה. ויש מזהים אותו עם מקום כפר א-קוד. בכל שלושת המקומות האלה נתגלו שרידים מתקופת הבית השני ומתקופת המשנה והתלמוד.

בכפר עותנאי ישבו גם כותים, שהיו מעורבים בחיי הקהילה היהודית, שהרי רבן גמליאל הכשיר את הגט בחתימתם; רבן שמעון בן גמליאל אומר שאת פירות הכותים בכפר עותנאי עשו דמאי (תוספתא דמאי פ"ה, הכ"ג).



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן