חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

דיו לבא מן הדין להיות כנדון

דין הנלמד בקל וחומר אינו חמור יותר מהמקור ממנו נלמד - בבא קמא כה, א

די לנלמד בקל וחומר להיות כמו המקור שהוא נלמד ממנו, ולא יותר.
כשלומדים עניין אחד מעניין אחר בקל וחומר, לא ייתכן שיהיה דינו של הדבר שלמדנו אותו בקל וחומר (=הבא מן הדין) חמור מן המקור המפורש בתורה (=הנידון), שממנו נלמד אותו עניין. לכן, לכל היותר, יהיה דינו כדין המקור המלמד.
למשל, בשור המזיק בקרנו ברשות הניזוק –
חכמים סבורים שבעליו חייב לשלם חצי נזק,
ואילו ר' טרפון סבור שעליו לשלם נזק שלם.
הנימוק לדברי ר' טרפון הוא, ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברשות הרבים שהוא פטור, החמיר עליהן ברשות הניזוק לשלם נזק שלם; מקום שהחמיר על הקרן ברשות הרבים לשלם חצי נזק, קל וחומר שנחמיר עליה ברשות הניזוק, שישלם נזק שלם.
אך השיבו לו חכמים: "דיו לבא מן הדין להיות כנידון" - אתה יכול ללמוד לכל היותר, שגם ברשות הניזוק ישלמו על קרן חצי נזק, אך לא שישלמו עליה נזק שלם, ותהיה חמורה יותר מן הנידון - קרן ברשות הרבים, שהיא מקור כל הלימוד, שמשלמים עליה חצי נזק בלבד.

מקור הערך: פרופ' נחום רקובר, ניבי תלמוד, ספרית המשפט העברי תשנ"א


הערות לערך:
שם המעיר: מיכאל ארליך
הערה: ההנחה שלא יתכן שהדבר למדנו אותו יהיה חמור מן המקור, מופרכת על ידי עצם הצורך בלימוד שאומרים דיו. המחלוקת אם אומרים דיו היכא דמפריך ק"ו, תלויה באם יש לימוד שני שאומרים דיו.

לעיון נוסף: ילפותות


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן