חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הפקר בית דין - הפקר

ביד בית דין הכוח להפקיר נכסי כל אדם - יבמות פט, ב

יש לבית דין כוח וסמכות להפוך נכסים שביד אדם להפקר. אם עשו כן יהיו הנכסים כאילו הוא עצמו הפקירם.
זו גם אחת הסמכויות שניתנו לבית דין כנגד אלמים (ע"ע: "הכי דאיננא לך ולכולהו אלמי חברך"), או כדי לגדור פרצות, שהדין אינו מוצא להן פתרון. מקור סמכות זו של בית דין הוא מה שנאמר בעזרא, כשקראו לכל בני הגולה להיקבץ לירושלים:
"וכל אשר לא יבוא... כעצת השרים והזקנים, יחרם כל רכושו" (עזרא י, ז-ח).


מקור הערך: פרופ' נחום רקובר, ניבי תלמוד, ספרית המשפט העברי תשנ"א


הערות לערך:
שם המעיר: רון שלייסר
הערה: {האם הפקר בית דין מועיל מן התורה}
דאמר רבי יצחק מנין שהפקר בית דין הפקר שנאמר 'וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה'. הרמב"ן כתב שאמנם בגמרא למדו את הדין שהפקר בית דין הפקר מפסוקים בנביא, אך תוקפו של דין זה הוא גם לגבי דיני תורה, שהרי מצינו שאפשר להתחייב מכוחו בכרת מן התורה . והרשב"א כתב שזהו דין מן התורה ולא רק מדברי הנביאים.
{גדר הדין של הפקר בית דין לפי רבי יצחק}
כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו. הדבר אברהם כתב שמכיון ומפסוק זה נלמד דין הפקר בית דין, יוצא שגדר הדין הוא של הפקר בית דין שהוא בתורת שררה וממשלה, וכעין מה שאמרו דינא דמלכותא דינא, ולא בתורת בית דין, שכן כתוב באותו פסוק של עזרא 'השרים והזקנים', שמשמע שזהו ענין של שררה .
{הדרשה מאבות מנחילים כרצונם שייכת רק לפי דעה אחת}
רבי אליעזר אמר, מהכא 'אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות וגו' , וכי מה ענין ראשים אצל אבות לומר לך, מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו, אף ראשים מנחילין העם כל מה שירצו. החתם סופר ביאר שדרשה זו מכך שהאבות מנחילים את בניהם, שייכת רק לפי שיטת רבי יוחנן בן ברוקה שהאב יכול לבחור בן בין הבנים ולהנחיל רק אותו, שכן רק לדבריו ניתן לומר 'מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו', אבל לפי חכמים שחלקו וסברו שאין האב יכול להנחיל לבן הבנים, הרי שלא ניתן ללמוד מככח ההנחלה של האבות לכח ההפקר של בית דין.
{איזה מהפסוקים של הפקר בית דין הוא עיקר הלימוד}
הראשונים נחלקו מהו עיקר הלימוד להפקר בית דין הפקר, האם מהפסוק שרבי יצחק הביא מספר עזרא, או מאותו פסוק שהביא רבי אליעזר מספר יהושע. הרמב"ם נקט שעיקר הלימוד הוא כדעת רבי יצחק. והרשב"ם נקט שעיקר הלימוד הוא כדעת רבי אליעזר. וכתב הקרן אורה שמהפסוק בעזרא ניתן ללמוד את כח הפקר בית דין רק לגבי צורך שעה, כיון שמדובר שם בצורך שעה בלבד ככתוב 'כל אשר לא יבוא לשלשת הימים יחרם כל רכושו', אבל מהפסוק של יהושע ניתן ללמוד שדין הפקר בית דין נאמר בכל מקום שבית דין רואים צורך לתקן תקנות כמו שמצינו שם שהאבות מנחילים לבניהם כרצונם.
{האם הפקר בית דין מועיל גם להקנות}
עוד נחלקו הראשונים האם כח הפקר בית דין מועיל גם להקנות את הדבר שהפקירו לשני, דהיינו האם כלול בדין זה גם כח הקנאה מלבד כח הפקעה, וכך דעת הרשב"א . או שבית דין יכולים רק להפקיר ואילו את הקנין צריך לעשות בידים, וזו דעת רבנו יונה . והשערי ישר כתב שמדין הפקר בית דין הפקר ניתן כח בידי חכמים לקבוע את היחס של הבעלות אל החפץ, וזה כולל הקנאה גמורה, נתינת רשות להשתמש, הפקר . ולפי הצורך תיקנו כל דבר במקומו, כגון במקום שצריך רק שלא יהיה איסור גזל הרי שדי בנתינת רשות, ובמקום שצריך להפוך את האדם לבעלים, כגון במעשי קנין, תיקנו הקנאה גמורה, ובמקום שצריך להפקיע ממון כמו בנידון כאן של הפקעת החוב בשביעית, תיקנו הפקר. ולגבי פרוזבול שצריך לחדש את שיעבודו של המלוה, בהכרח שהשתמשו בכח ההקנאה, אלא שזה תלוי במחלוקת הראשונים אם תירוצו של רבא מיישב גם את הקושיא לעיל כיצד תיקן הלל שהפרוזבול ישמט, ואכן הרשב"א שסבר כי התירוץ שייך גם לעיל סבר שיש בהפקר בית דין גם הקנאה .
{הנידון אם בית דין יכולים להקנות תלוי במחלוקת בדרשות}
וכתב הים של שלמה שיש לתלות נידון זה, אם בכח הפקר בית דין כלול גם כח הקנאה, במחלוקת האמוראים כאן מהו המקור לדין הפקר בית דין הפקר, שלפי רבי יצחק שהמקור הוא ממה שכתוב 'יחרם כל רכושו', ניתן ללמוד רק שיש כח ביד בית דין להפקיר ולהחרים רכוש מבעליו, אבל לא משמע שהם יכולים גם להקנותו לשני, ואילו לפי רבי אלעזר שהמקור הוא מ'אלה הנחלות', דהיינו שיש לבית דין כח להנחיל שזהו כח הקנאה, הרי שניתן ללמוד שאכן יש להם כח גם להקנות לאחרים אפילו קודם שבא לידם . והחתם סופר כתב שלדבריו לעיל יוצא שהנידון תלוי במחלוקת רבי יוחנן בן ברוקה וחכמים אם האב יכול לבחור אחד מבניו ולהנחיל רק לו.

מקור ההערה: ידע אישי


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן