חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

יוצר אור

ברכה ראשונה משתי הברכות שלפני קריאת שמע

צריך לברך שתי ברכות לפני קריאת שמע, כמו שאמרו במשנה (ברכות י"א).
בשחר מברך שתים לפניה ושתים לאחריה. מאי מברך? אמר ר' אושעיא יוצר אור ובורא חושך, כדי להזכיר מידת לילה ביום ומדת יום בלילה,
מידת לילה ביום יוצר אור ובורא חושך.
ומדת יום בלילה גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור.
ופירושו: שיוצר אחד יצר את שניהם, שלא יאמר אדם מי שברא זה לא ברא זה (שבלי הלקט סי' י"ג).

הפסוק: " יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע" הוא מישעיה מ"ה ז, אלא שתיבת "רע" שבכתוב הוחלפה בתבות "את הכל", כדי להשתמש בלשון מעולה (ברכות י"א: במדבר רבה דף רמ"ה:) כי גדול שלום ששקול כנגד הכל.
בחול וביום טוב אומרים "המאיר לארץ". ותקנו לומר "אל ברוך גדול דעה" בסדר א"ב, ואח"כ מ'ספרי'ם כ'בוד אל - אותיות מיכאל.
ובשבת אומרים "הכל יודוך", "אל אדון", המיוסד גם הוא בסדר א"ב.

ומסיים:
אור חדש על ציון תאיר וכו' בא"י יוצר המאורות.
כתב רב סעדיה גאון, שאין לומר אור חדש על ציון תאיר בברכה זו, לפי שאין אנו מברכים על האור העתיד להיות לימות המשיח, אלא על האור שאנו רואין בכל בוקר ובוקר, כעניין שאנו מברכים בערב המעריב ערבים. ונוסחתו לומר:
כאמור לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו בא"י יוצר המאורות (סדור רב עמרם, שחרית עמ' 1).
הספרדים מסיימים:
והתקין מאורות לשמח עולמו אשר ברא, בא"י יוצר המאורות,
ובמחזור רומי הסיום:
ובחסדו נתנם להאיר על הארץ, בא"י יוצר המאורות
(עי' הגהת מיימוני סדר תפילה להרמב"ם סי' ד' ובטור או"ח סי' נ"ט)
מנהגנו לסיים
אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו, ברוך אתה ה' יוצר המאורות.
אהבה רבה
ברכה שניה שלפני קריאת שמע מאי היא?
אמר רב יהודה אמר שמואל: אהבה רבה.
ורבנן אמרי: אהבת עולם.
תניא נמי הכי: אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם, וכן הוא אומר ואהבת עולם אהבתיך (ברכות שם).

כתב רב צמח גאון: יש מקומות שאומרים "אהבה רבה" ויש מקומות שאומרים "אהבת עולם".
ושאל מר רב יעקב את רב חנונאי גאון, מפני מה אומרים אהבה רבה, והא תניא כרבנן דאמרי אהבת עולם?
ואמר לו: בשחר אנו אומרים אהבה רבה, ובערב אנו אומרים אהבת עולם.
וכן הוא בסדור רב עמרם גאון.

בעל הלכות גדולות ורבנו חננאל ורב אלפסי פסקו הלכה כרבנן,
וכן כתב רבנו ישעיה זצ"ל: כיון דתניא כרבנן, הלכתא כוותייהו, ומה לנו לעשות כשמואל (שבלי הלקט סי' י"ד), וכן מנהג הספרדים.
אך האשכנזים נהנו כמנהג הגאונים לומר במעריב אהבת עולם ובשחרית אהבה רבה,
כדי לצאת ידי שניהם.

כתב הכלבו:
סמיכת ברכת אהבה ליוצר המאורות, לפי שבה מזכירים ייחוד שמו של הקב"ה ונתינת התורה המאירה מכל המאורות, שהשמש אינו מאיר רק ביום, והתורה מאירה ביום ובלילה, ואחזו דרך המשורר במזמור השמים מספרים כבוד אל שהזכיר המאורות, וסמיך ליה תורת ה' תמימה עדות ה' נאמנה, שאנו חייבים להעיד על יחודו האמתי.
הברכה הזאת אינה פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לברכת יוצר אור, וחותמת:
בא"י הבוחר בעמו ישראל באהבה.
והיא אחת משמונה ברכות שברך הכהן הגדול ביום הכיפורים לאחר קריאתו בתורה, כפי גרסת הרא"ש ליומא (דף ס"ח).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
ואני תפילתי - קריאת שמע וברכותיה / רחל אופנהיימר


מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן