לדף
ראשי
כשפים
מעשים האמורים לשנות את סדרי הטבע באמצעות כוחות מטפיזיים תוכן הערך: אוב וידעוני אחיזת עיניים מעשה קסמים, שינוי פעולות הטבע לרעה או לטובה ע"י מעשים באמצעות רוח הטומאה של מזיקים ושדים. הכשוף נאסר בתורה מטעם עבודה זרה: לא יהיה בך... קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף וחבר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים (דברים י"ח י'-י"א),הכשוף נאסר גם לבני נח (שם פ"ה). שמעון בן שטח תלה באשקלון שמונים נשים ביום אחד אף שלא כדין רק כהוראת שעה (שם מ"ה:), כדי לבער הרעה מקרב ישראל. הכשוף האסור הוא במעשה, אבל מותר ללמוד כשפים (שם ס"ח.) הדיינים צריכים ללמוד על כשפים, כדי שידעו לדון דין מכשף. חברי הסנהדרין נדרשים לדעת כשפים ושבעים לשונות (שם י"ז). אוב וידעוני אוב הוא נאד של עור למשקה. והושאל לקוסם קסמים הדורש אל המתים ומדבר מבטנו, והשומעים מאמינים כי קול המת מדבר מגרונו. בעל אוב זה פיתום המדבר משחיו. ידעוני זה המניח עצם של חיה ששמו ידוע בפיו והוא מדבר מאליו (סנהדרין ס"ה. רש"י). הקוסם באוב ושואל למתים עונשו מיתה. מסופר על שאול המלך כי השתדל להכרית את האובות והידעונים, אך כאשר גבר עליו הפחד במלחמתו עם הפלשתים שאל בעצמו בבעלת אוב שהעלתה את שמואל (ש"א כ"ה). רב האי גאון ורב סעדיה גאון פרשו שבעלת האוב לא העלתה את נשמת שמואל, כי אם ירדה נשמתו מן השמים בחפץ ה' להודיע לשאול את אחריתו. אחיזת עיניים אחיזת עיניים היא תחבולה המטעה את הרואה. המאחז עיניים, אין במעשיו איסור מן התורה (עי' ספרי דברים סי' ק"ע, תוספתא סנהדרין פי"א ה). ר"ע בשם ר' יהושע מפרש: המלקט קישואים מהשדה בכשפים עושה מעשה; אבל המאחז עיניים מראה כאלו התקבצו למקום אחד, בעוד שהם לא זזו ממקומם. בזה האופן הוא פטור (משנה סנהדרין ס"ז. רש"י). ולדעת אביי פטור אבל אסור. בברייתא שנו: מעונן האמור בתורה זה האוחז עיניים, ואסור לדברי חכמים (שם כ"ה). ואם עשה מעשה - עבר הוא על לאו שיש בו מעשה ולוקים עליו, ואם אין בו מעשה - אסור מדרבנן. רמב"ם פוסק: המאחז את העיניים ולא עשה מעשה - לוקה מכת מרדות (רמב"ם ע"ז פי"א ט"ו). כסף משנה מבדיל בין האוחז עיניים שמראה מעשה זר ותמוה חוץ מטבעו של עולם, ובין המראה מעשה שהוא מטבעו של עולם, כמו שמראה שנוטע קישואים - שהוא פטור. רמב"ם, ספר המצוות, לא תעשה ל"ב מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת): חובר חבר / יעקב בזק המאבק של רבנו נגד אמונות תפלות / יצחק איזק ואלכסנדר קליין מורה הנבוכים - חלק שלישי - פרק לז / רבינו משה בן מימון מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|