חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הומוסקסואליות

יחסי מין בין גברים

תוכן הערך:
א. רקע היסטורי וחברתי
ב. פרטי דינים

א. רקע היסטורי וחברתי
משכב זכור היה נוהג בין אנשי דור המבול, ואף כתבו 'כתובות' ביניהם; הוא היה קיים בקרב אנשי סדום ועמורה; יש אומרים שחם ביצע מעשה סדום בנח אביו; משכב זכור היה נפוץ אצל המצרים והכנענים הקדמונים; הוא מתואר במעשי שבט בנימין בעניין פילגש בגבעה; הוא נהג בימי מלכי ישראל, החל מרחבעם; נבוכדנצר הרבה במשכב זכור.

אכן, בין בני ישראל מתקופת התלמוד ועד לדורות האחרונים היה משכב זכור דבר נדיר, וכמעט שאיננו מתואר בספרות התלמוד והפוסקים. לעומת זאת, משכב זכור הנו תופעה נפוצה בכל תרבויות העולם, כולל בעולם המערבי המודרני. יש שקבעו כי 4-6% מכלל הגברים באוכלוסייה הם הומוסקסואלים, ו- 10% מהגברים חוו אי-פעם התנהגות הומוסקסואלית בחייהם, אכן במחקרים מאוחרים יותר התברר כי רק 2% מהגברים בארה"ב קיימו יחסים עם גברים אחרים, ורק 1% מאוכלוסיית הגברים בארה"ב הם הומוסקסואלים מוחלטים.

בין המדענים והחוקרים יש דעות שונות ביחס לסיבות הגורמות לאנשים מסוימים להתנהג כהומוסקסואלים. יש הסבורים, שמדובר בבעיה נפשית והתנהגותית; יש הסבורים, שמדובר בבעיה חברתית-תרבותית; יש הסבורים, שמדובר בנטייה תורשתית. החוקרים הסבורים שמדובר במצב נפשי-התנהגותי נרכש הציעו למעלה מ- 60 הסברים אפשריים למצב זה.

הגישה להומוסקסואליות עברה הרבה גלגולים בתרבות המערבית. בתקופות שונות התייחסו למעשה זה כסטייה מינית חמורה ובלתי טבעית; כמחלה נפשית על רקע של בעיות ילדות, או בעיות נפשיות ופחדים שונים, או הפרעות בהתפתחות הרגשית; כהתנהגות נרכשת ונלמדת; כנטייה רפואית גנטית או הורמונלית; ולאחרונה – כדרך חיים חליפית ונורמטיבית, שיש לעגן אותה בזכויות הפרט.

בשנים האחרונות הפכה ההומוסקסואליות בארה"ב להתנהגות גלויה, ואף ראויה לחיקוי. בעבר פוליטיקאי או איש צבא שנתפס כהומוסקסואל היה חייב להתפטר; כיום, רבים בעמדות בכירות בחיים הפוליטיים והתרבותיים בארה"ב הם הומוסקסואלים גלויים ומוצהרים. קבוצות אלו יצרו לעצמם מועדונים ומקומות מפגש פומביים, והקימו תנועה חזקה לשימור זכויות הפרט של הומוסקסואלים, המוצגים כקבוצת מיעוט הנרדפת שלא בצדק. בעקבות מאבקים רבים של קבוצות-שידול ולחץ של פוליטיקאים, אנשי רוח ורופאים השתנתה הגישה הציבורית והחוקית בארה"ב, וכיום יש הכרה גוברת והולכת לראות במעשים אלו התנהגות חליפית תקינה. בעקבות השינויים החברתיים הללו חלו שינויים גם בעמדת הפסיכיאטרים. בעבר סברו הפסיכיאטרים שמצב זה הוא מחלה, אחר כך הם הגדירו את המצב כסטייה מינית. בעקבות לחצים כבדים של קבוצות הומוסקסואליות, קיבלה החברה הפסיכיאטרית האמריקאית ביום 14.12.1973 החלטה להסיר את ההגדרה 'הומוסקסואליות' מהרשימה של סטיות מיניות, החל מההוצאה השלישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות. החלטה זו התקבלה בדרך של הצבעה במועצת החברה הפסיכיאטרית האמריקאית, למרות שבאותו זמן נערך סקר בין פסיכיאטרים רבים בארה"ב, אשר העלה שרובם התייחסו להומוסקסואליות כמחלה. דרך קבלת ההחלטה, וכן עצם ההחלטה, זכתה לביקורות חמורות.

השאלה אם התנהגות הומוסקסואלית היא תקינה או חולנית נוגעת להיבטים רפואיים, פסיכיאטריים וחברתיים-תרבותיים. לכל הדעות ברור, שיש להבדיל בין נטייה להומוסקסואליות, היינו משיכה מינית מתמדת ובלעדית לבני אותו מין, לבין התנהגות הומוסקסואלית, היינו מגע מיני גלוי ופעיל עם בן אותו מין. כמו כן ברור, שיש דרגות משיכה שונות בין אנשים עם נטייה הומוסקסואלית, ובתוכם יש בוודאי מצבים מולדים, ויש מצבים נרכשים. מכל מקום ברור, שגם אם לנטייה הומוסקסואלית יש הסברים ביולוגיים, אין זה מחייב את התוצאה של התנהגות הומוסקסואלית פעילה, וברור שהתנהגות הומוסקסואלית גלויה ופעילה היא במרבית המקרים תוצאה של בחירה חופשית להתנהגות כזו. יתר על כן, כיום ברור הדבר, שיש אנשים עם דחפים הומוסקסואליים פנימיים, וקשיים ניכרים להתמודד עם הנטיות הללו, אך יש אנשים הרואים בהתנהגות זו דרך חיים חליפית תקינה ונורמטיבית, והם מטיפים לחופש מיני בהתנהגות הומוסקסואלית ברמה שכלית ומוסרית, בבחינת מומרים להכעיס.

ב. פרטי דינים
מבחינה רעיונית והלכתית, משכב זכור הוא איסור חמור ובגדר תועבה. ואין זה משנה לעצם האיסור אם מישהו באיזו שהיא תקופה יגדיר את המצב כמחלה, כנטייה, או כבחירה חופשית, שכן הרבה פשעים נעשים על ידי אנשים שיש להם נטייה לכך, כגון רצח או גניבה, ואין זה פוטר אותם מבחינה מוסרית להילחם בנטייתם האסורה.

יש הטוענים, שפעילות הומוסקסואלית היא בבחינת אונס, בגלל הדחף הפנימי שאינו ניתן לשליטה. דבר זה בוודאי איננו נכון ביחס לאותם אנשים הנוהגים בהומוסקסואליות מתוך תפיסה שזו דרך נכונה, ומתוך הצדקה אידיאולוגית ושכנוע רצוני. אכן, טענה זו איננה נכונה גם ביחס למרבית המקרים הנעשים מתוך דחף פנימי, שכן למרות הנטייה הפנימית קיימת אפשרות לגבור על נטייה זו באמצעים חינוכיים, ובמאמצים טיפוליים. גם ביחס למיעוט המקרים, שהדחף הוא בלתי ניתן לשליטה, אין זה משנה לגבי הגדרת עצם האיסור, אלא רק ביחס להפעלת העונש, בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין בכל מקרה לגופו.

אכן מבחינת ההלכה אין כלל דין אונס במשכב זכור, שכן אין קישוי אלא לדעת, וזכר אינו יכול לבעול אלא אם כן התאווה לכך, וכן אין היתר אפילו בפיקוח נפש בענייני עריות.

יש המבדילים בין המעשה ההומוסקסואלי שהוא אסור, לבין המחשבות והנטיות ההומוסקסואליות, שאינן אסורות; אך קשה לקבל דעה זו, שכן הרהורי עבירה קשים מעבירה, ודין הומוסקסואליות כדין עריות, והלכה היא שאסור להרהר בעבירת זנות ועריות. ואף שאין עונש אלא על מעשה, ולכן אין לוקים על לאו זה, אבל לוקים על זה מכת מרדות, שכן גם מחשבות רעות אסורות, ויש לחזור בתשובה עליהם.

יש הטוענים, שהומוסקסואליות היא מחלה או סטייה שניתנת לריפוי. היינו יש קבוצת אנשים עם נטיות הומוסקסואליות חזקות שניתן לשנות את נטיותיהם באמצעים פסיכואנליטיים, או במודיפיקציות התנהגותיות. דרכים אלו מעוררים בעיות הלכתיות קשות, שכן שיטות הטיפול דורשות חשיפה מינית לנשים, כדי להרגיל את ההומוסקסואל להנאה מאישה.

יש המסבירים את האיסור בכך, שהקב"ה חפץ ביישובו של עולם, ולכן ציווה שלא להשחית הזרע במעשה שאין בו כל סיכוי כלל ליישוב העולם, מלבד העובדה שעניין זה הוא טירוף נמאס ומכוער בעיני כל בעלי השכל; יש המסבירים אותו בכך, שמניח את אשתו והולך אצל זכרים, ובכך הורסים את התא המשפחתי; ויש מי שכתב, שמשכב זכור הוא מהתועבות הגדולות, ואין צורך לזה שום טעם במה שהוא תועבה, והוא איסור ערווה, ואין זה רק כדי שיישאו אישה ויקיימו מצות פריה ורבייה.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
ייעוץ רוחני לנער בעל דחפים הומוסקסואלים / יואל ולוולסקי, דב ווינשטיין


מקור הערך: פרופ' אברהם שטיינברג, קטעים מתוך "אנציקלופדיה הלכתית רפואית"


הערות לערך:
שם המעיר: אבי אלאלוף
הערה: אני בחור בן 24 אני לא יודע מתי נכנב המאמר הזה ואם תיהיה לי עליו תגובה אבל אני אשמח לקבל תגובה עליו,
אני הומוסקסואל יצאתי מהארון לפני שנתיים ומאז עברתי יסורים עם כל המשפחה כרגע אני מנסה לתקן את היחסים הללו לאט ובעדינות, בנוסף יש לי חבר גם הוא מן הסתם הומוסקסואל אבל הוא מיוחד הוא דתי הוא הולך עם כיפה הוא מתפלל כל יום מברך על אוכל הוא עושה הכל מבחינת דת והוא מאוד אוהב את הדת אנחנו כבר כמעט שנה יחד ואוהבים אחד את השני עכשיו השאלה שלי היא כזו אם יש אהבה בין שני זכרים ויש לנו המון אהבה אמינות והערכה בינינו למה זה נקרא חטא למה אסור לנו לבוא ולהציג את עצמנו כמו שאנחנו למה הוא צריך לשקר להורים שלו הרי שקר זה עוון ולהורים זה בטח עוון יותר גדול אני והחבר אוהבים מאוד ולא מתכוונים להפרד בזמן הקרוב והרחוק זו שאלה אחת
השאלה השניה היא אמרת שע"י כל מיני שיטות ניתן "לטפל" בתופעה הזו שנקראת הומוסקסואליות
אני אשמח לקבל חומר לעיון או אפילו להגיע להדרכה או מצגת
מקור ההערה: ידע אישי


שם המעיר: שמואל ז.
הערה: בצער רב קראתי את דבריך, ואחולי שתצליח לצאת ממצב זה,אולם ברצוני להעיר ולהאיר על דבריך שאתה שואל למה זה נאסר, כפי שהנך מגדיר את עצמך כדתי מה מקום לשאלה זו, וכי את כל מצות התורה אתה מבין? מדוע להניח תפילין? ומדוע להימנע מאכילת חזיר? ועוד ועוד,
ואתה נראה כואב על העון של שקר וכי לחיות כל החיים בשקר כלפי השם לא נחשב אצלך כשקר.
הבעיה היא באנשים פורקי עול שמפרסמים את תאוותיהם ורוצים ליצור לגיטמציה, אולם כדתי מנע דרכך מנתיבתם, כמו שלא תבין דתי לוחם נגד שמירת שבת או בעד רצח (כן לא טעיתי "רצח")
וברור שכל אחד מאתנו(בתחילת החיים לפחות) יש יצרים
ותאוות, ולכך נוצרנו לתקן אותם,ולפי גודל הצער גודל השכר.
תוכל להיעזר באתר "עצת נפש"
בברכה-מלב שבור המשתתף בצערך מעומק הלב- שתצליח לצאת ממצב העגום,שנקלעת וכחבר טוב תוציא גם את חברך
בהצלחה
בברכה מעומק הלב שתצליח לה
מקור ההערה: נא לפרסם לתועלת הצופים-תודה מראש
לעיון נוסף: עצת נפש


שם המעיר: משה גם
הערה: צער ממלא את ליבי על המצב הקשה של אנשים מאמינים.

המאמר משום מה נמנע מלהגיד בפה מלא את מה שידוע היום: הומוסקסואליות היא מולדת.
נכון שיכולות להיות דרגות של דחף ותשוקה, כמו שיש דרגות שונות במשיכה הטרוסקסואלית. ויכולה גם להיות משיכה לשני המינים במקביל, שאגב במידה קטנה קיימת אצל כל אדם אפילו שלא תמיד מודעת.

ואז מה זה משנה שהיא מולדת?
למי שדתי זה לא משנה. כתוב שאסור וזו האמת, דבר ה'.
זאת על אף שהאחריות לקיום הדחף עוברת לה', משום שהאחריות למעשה נשארת אצל היחיד.

אפשרות אחרת שאפשר לנקוט בה, זו האפשרות שכל אדם דתי או כל אדם מוסרי = למעשה כל אדם, נוקטים בה מול קונפליקט בחייהם:
הם מקבלים את העובדה שלא יוכלו להיות בסדר בהכל ועדיין הם בסדר לגמרי!
בגילגול הבא אפשר לעבוד על הדברים שלא נעשו בנוכחי.

שיהיו לכם חיים מאושרים



מקור ההערה: חינוך, נסיון חיים ואהבת הבריות
לעיון נוסף: אש החשיבה
הומואים דתיים


שם המעיר: חבל שעצת נפש לא מוזכרת במאמרך
הערה: מניסיון ישנם רבבות אנשים שנעזרו על ידה והיום בם בעלי משפחות. אני רק דוגמא אחת מיני רבים שעברו את התהליך הזה. אני מציע לך לפנות לשם ולהתרשם מקרוב ואולי להפגש עם אנשים כמוני ולשמוע על האפשרות הזאת שלצערי רבים עוד לא זכו להכיר.
אחרי תהליך ממושך וכבעל משפחה אני יכול לומר לך בפה מלא - השינוי אכן אפשרי!
לעיון נוסף: עצת נפש


שם המעיר: אליהו
הערה: ישנו מרכז סיוע בארץ שעוזר לכל המתמודדים וחבל שהוא לא הוזכר. "עצת נפש".
יש להם קו סיוע, קבוצות תמיכה וסדנאות. האירגון מנוהל ומלווה ע"י אנשי מקצוע= פסיכולוגים ופסיכייאטרים מהשורה הראשונה.
יש להם באתר גם סרטונים של מתמודדים שמספרים על עצמם. האתר מופנה למתמודים עם נטיות הומוסקסואליות, להורים של ולנשים שנשואות למתמודדים. מומלץ בחום.











מקור ההערה: מחקר
לעיון נוסף: עצת נפש


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
מיניות
יחסי מין אסורים
לסביות