חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

זמבה (פראגר) הרב מנחם

רב ומנהיג בגטו ורשה

תאריך לידה: תרמ"ד (1884)
נרצח: י"ט ניסן תש"ג (1943) בגטו ורשה

נולד בתרמ"ד (1884) למשפחה ענייה. כבר בילדותו נודע כעילוי. בגיל 10 ידע כמה מסכתות בעל פה. הוא גדל בתורה בכוחות עצמו מבלי שלמד בישיבה, ואף לאחר נישואיו, בהיותו סמוך על שולחן חותנו, המשיך לעסוק בתורה כ- 15 שנה. הוא התגורר בפראגה - פרבר של ורשה - ולכן כינוהו גם בשם הרב מנחם פראגר. תוך זמן קצר יצא שמעו כאחד מגדולי פולין, ורבים היו מריצים אליו את שאלותיהם בהלכה. מגיל 36 התחילו להתפרסם תשובותיו בספרים ובירחון התורני דגל התורה שבעריכת הרב מנחם מיכשר. עד מהרה נתלקטו לביתו בחורים מצוינים שלמדו מפיו תורה שש-שבע שעות ביום בלי הפסקה. בשיעוריו באו לידי ביטוי גאוניותו וכושר ההסברה שלו. בשנת תרצ"ה (1935) התמנה הרב זמבה לחבר ועד הרבנים של ורשה, והיה לאחד מראשי אגודת ישראל.

תקופת השואה
בראשית המלחמה הוכה והושפל על ידי הנאצים. בניסן תש"ב 1942 עדיין התנגד ללחימה בנאצים, אך כנראה אחרי הגירוש הגדול (בקיץ 42) שינה את דעתו והחל לאסוף כספים למען המחתרת, ואף קרא בפירוש להלחם בנאצים. כך העידו הלל זיידמן, יחיאל גרנטשטיין ושמואל רוטשטיין. לעומת זאת טוען בתקיפות הרב שמחה אלברג, שהיה תלמידו, שהרב זמבה לא הוציא פסק הלכה מפורש שיש להשתתף במרד. בסוף אדר תש"ג (1943) הכריז על תענית ציבור וחיבר תפילה מיוחדת לקראת ר"ח ניסן. כל אותה תקופה קיים מניין קבוע בביתו ועסק בתורה. ישנה עדות של הלל זיידמן שהרב זמבה חידש חידושים מיוחדים בהלכות קידוש השם. משום היותו אחד הרבנים החשובים של ורשה השתדלו הרב וייסמנדל וחבריו להצילו (הוא מופיע כאחד הרבנים שמשתדלים להצילם, במכתב של הרב וייסמנדל אל הרב משה בלוי, מראשי האגודה בארץ). כמו כן, לקראת חיסול הגטו הייתה פנייה מצד ראשי הכנסייה הפולנית להציל אותו, אך הוא סירב.
ממש סמוך לפרוץ המרד הוא ערך ליל סדר פסח, ועוד לפני כן ארגן אפיית מצות קטנות שיוכלו לשאתן בכיס במהלך החג. הרב זמבה נהרג במהלך המרד בי"ט ניסן תש"ג, ונקבר קבורה ארעית בחצר הבית שהתגורר בו.

חיבוריו
• "זרע אברהם" חליפת מכתבים בינו לבין חברו, הרב אברהם לופטביר, חתנו של ר' מאיר שמחה מדווינסק.
• "תוצאות חיים" על מלאכת הוצאה בשבת.
• "אוצר הספר" - קונטרס שנדפס במבוא ל"ספרי זוטא" שיצא לאור עם פירושו של הרב יעקב זאב יוסקוביץ.
• תשובותיו בספר גור אריה יהודה - ספרו של בנו משה יהודה אריה.

מקורות
אלה אזכרה, כרך ב; גרנטשיין יחיאל - הגבורה האחרת; ליכטנשטיין ר. – עדות; פרבשטיין אסתר - בסתר רעם; רוטשטיין שמואל - ר' מנחם זמבה; שנות ראינו רעה - כרך ב.


מקור הערך: אתר "זכור" של מכללה ירושלים


הערות לערך:
שם המעיר: יוסף זקבך
הערה: לא צוינה בכתבה העובדה שגופתו של הרב זמבה הובאה ארצה והוא נקבר בירושלים בסוף שנות החמישים (כמדומני ב 1957 או 1958 - הייתי אז תלמיד ישיבת קול תורה בירושלים וזיכיתי להשתתף בהלוויה )
מקור ההערה: כאמור , מידע אישי


שם המעיר: יצחק
הערה: הדברים שנכתבו בהערה על העלאתו לקבורה בארץ מידע אישי של הכותב, נמצאים גם בספר מרביצי תורה מעולם החסידות בפרק העוסק בתולדות הגר"מ זמבא עי"ש, המחבר הינו הסופר ר' אהרן סורסקי.

מקור ההערה: ידע אישי והספר המצויין


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
גטו ורשה