חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שטרנבוך רחה

הצילה אלפים מהשואה

בין השנים 1938 - 1942 סייעה רחה לאלפי פליטים יהודים מאוסטריה ומגרמניה להיכנס לשוייץ באורח בלתי חוקי. היא בילתה במעברי הגבולות עם אוסטריה, צרפת ושוייץ תוך סיכון חייה.

היה עליה להילחם לא רק בדעות שרווחו בקרב הציבור השוויצרי והדרג הרשמי, אלא גם בדעת המנהיגים היהודיים בשוויץ, שחששו מהנטל הכלכלי שיכבד עם בואם של הפליטים, ומהתגברות האנטישמיות בארצם.

ב - 1942 הרחיבה את מעשי ההצלה אל מעבר לים והקימה את וועד ההצלה למען בחורי הישיבה בשנחאי. שלחה מזון לארצות הכיבוש הנאצי והנפיקה אשרות כניסה לארצות אמריקה הלטינית.

רחה נישאה ליצחק שטרנבוך. הזוג שטרנבוך התיישב בסן גאלן ואח"כ במונטריי. בביתם היו תמיד שולחנות ערוכים ומזרנים מוצעים לכל דיכפין ולכל דיצריך.

פעילויות ההצלה של רחה החלו עם הגעת זרם הפליטים מאוסטריה ומגרמניה ב- 1938. רחה יצרה קשרים עם אנשים בוינה שהדריכו את הפליטים בבחירת הדרכים המתאימות להימלטות. כמו כן, הפעילה אזרחים בודדים, איכרים, נהגי מוניות ושוטרים שהובילו את הפליטים בדרכים בטוחות עד הגיעם ממעברי הגבולות לסן גאלן. פול גרונינגר, ראש המשטרה המקומית, סייע בהנפקת אישורי שהייה חוקיים. הבעיה החריפה עם עליית זרם הפליטים בעקבות החרפת מצבם בגרמניה, והחשש מ"הצפה" שלהם את שוויץ.

רחה הבריחה ויזות מזויפות לאוסטריה ולגרמניה וכך איפשרה כניסתם של יהודים נוספים לשוויץ. היא אף הצליחה לשחרר יהודים מדכאו בעזרת ויזות אלה בנצלה את תשוקתם העזה של הגרמנים "לנקות" את ארצם מהיהודים. מסיבה זו זכו יהודים אלה ל"ויזות סופיות" שציינו את יעדם הסופי. שוויץ, עבור רוב היהודים הללו, הייתה מקום מעבר בדרכם לסין או לפלסטינה דרך איטליה.

רחה נאלצה לנהל מלחמה גם מבית. הפדרציה של קהילות יהודי שוויץ, ובראשה סאלי מאייר, היתה נחושה בדעתה להציב בראש העדיפויות את טובת הקהילה היהודית השוויצרית. שרידי האנטישמיות בשוויץ לא הוכחדו לחלוטין למרות שוויון הזכויות שהוענק ליהודים בסוף המאה ה - 19. השוויצרים תיעבו את ה"זרים" ובמיוחד את היהודים.

מאייר, בתוקף קשריו עם הג'וינט האמריקאי, בקש לאפשר כניסת יהודים לארה"ב. אמנם שוויץ נמנית על המדינות הבודדות שלא אמצו חוקים אנטי יהודיים, טען מאייר, אבל עדיף שהפליטים "יתנדפו" ממנה. מאייר עשה מאמצים גם להילחם באנטישמיות. אף על פי כן, המשיכה רחה בהעברת יהודים מאוסטריה ומגרמניה לשוויץ ובמתן אשרות שהייה חוקית בארץ.

בסוף 1938 היו בסן גאלן 800 פליטים. עובדה זו לא היתה לרוחו של מאייר שחשש מהתגברות האנטישמיות ומהנטל הכלכלי הכבד. מאייר לא בחל בהחזרת פליטים שנתפסו בגבולות, טען ש"דינא דמלכותא - דינא" והאשים את רחה בחוסר נאמנות לארצה. רחה האשימה את מאייר ב"מסירה", לאחר שהלה מסר דו"ח לרוטמונד על הפליטים. רוטמונד פתח בהליכים משפטיים נגד פאול גרונינגר, ראש משטרת סן גאלן בגין סיוע לכניסה בלתי ליגאלית של גורמים עוינים לשוויץ. גרונינגר הודח מתפקידו, אולם מצא פרנסתו אצל השטרנבוכים. לאחר 30 שנה ב - 1968 קיבל גרונינגר את אות חסיד אומות העולם ב"יד ושם" בירושלים. הוא לא היסס להעיד ב - 1945 שמאייר לא רק שלא הציל אף יהודי, אלא אף הקשה על מערכת ההצלה והוביל למאסרה של רחה. לטענתו, לו היו מקלים על עבודת ההצלה מבית ומחוץ, ניתן היה להציל מינימום של 10000 - 20000 בני אדם בתקופה השלווה של 1939.

כשלוש שנים נמשך משפטה ומאסרה של רחה כשבמהלכן לא פחדה לספר על מעשיה, אולם לא ניאותה בשום אופן להלשין על חבריה לפעילות. היא הואשמה במתן שוחד ובשותפות לדבר עבירה. עבירות שהופרכו טיפין טיפון ע"י עורך דינה. בסופה של תקופה קשה זו זוכתה רחה מחוסר הוכחות, כשהוצאות המשפט שולמו ע"י בית המשפט. למרבה האירוניה, התובע עצמו, שבמשך שלוש שנים ייצג את שוויץ כנגד רחה, תרם מאה פראנקים שוויצרים כתרומה אישית למאמצי מפעל ההצלה שלה.

בדצמבר 1941, עם הפלישה לפרל הרבור, נותק הקשר עם יהודי שנחאי. עד אז נתמכו הישיבות ע"י הג'וינט האמריקאי. מכיוון שארה"ב הפכה לאויב, נאלצו לפנות לעזרה לשוויץ. השטרנבוכים נחלצו לעזרה.

השטרנבוכים פנו במודעה למתפללי בית הכנסת שיתרמו כספים להצלת 400 בחורי הישיבה משנחאי ומשפחותיהם: סה"כ למעלה מאלף איש. היהודים שעלו לתורה בשבת התבקשו לתרום בעין יפה. על החתום היה "הוועד להצלת הפליטים היהודיים בשנחאי", והמזכירה, רחה שטרנבוך.

רחה הרחיבה את הארגון והגיעה להסכם גם עם וועד ההצלה בארה"ב. על מנת לצבור כח השפעה רב יותר, הפך הארגון לוועד הצלה של פליטים יהודיים בארצות זרות, כשלמעשה רק הזוג שטרנבוך עמד בראשו.

כמוסד רשמי, היה קל יותר לשלוח חבילות ליהודים בגרמניה, פולין, צ'כוסלובקיה וגם למסתתרים בקרב הגויים. החבילות הגיעו לוורשה, לודז', טרזינשטט ואפילו לבירקנאו עד מחצית 1943 . ארגון זה היה היחידי שהותר לו ע"י השלטונות הנאציים ליצור קשרים עם וועד ההצלה בארצות נייטרליות זרות, ועם הצלב האדום הבינלאומי.


מקור הערך: אתר "זכור" של מכללה ירושלים


הערות לערך:
שם המעיר: משה אילון
הערה: באתר המעניין אודות רחה שטרנבוך ראוי להזכיר גם את ראובן הכט אשר פעל בשוויצריה במשך מלחמת העולם השנייה, ובשנת 1944 התחבר אל בני הזוג רחה ויצחק שטרנבוך בפעילותם הברוכה. הכט היה החילוני והציוני היחיד בקבוצה יהודית אורטודוקסית זו.


שם המעיר: זלמן גולדשטיין
הערה: בספר שיצא על פעילות הזוג שטרנבוך שנקרא "איכה אוכל וראיתי" מצוין בו שרחה שטרנבוך אף נכנסה לגרמניה והתעמתה עם קצין גסטאפו\ס"ס על שחרור פליטים יהודים


שם המעיר: אליעזר רוט
הערה: היתה בתו של הגאון רבי מרדכי רוטנברג רבה של אנטוורפן נסתה אף להציל את אביה אך הוא סרב לעזוב את שאר היהודים ונהרג הי"ד

מקור ההערה: ידע אישי כבן משפחתה


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
גטו ורשה
ניסויים רפואיים של הנאצים