לחץ כאן לתצוגת הדפסה

על השעון וחישוב זמן קידוש לבנה

מחבר: אליקום ברמן

שנה בשנה, תשנ"ג (עמ' 405-408)

תוכן המאמר:
השעון
המולד
חישוב הזמנים

תקציר: הסבר נושא חישוב זמן קידוש הלבנה והשיטות השונות למדידת הזמן.

מילות מפתח: שעון; מולד; קידוש לבנה.

על השעון וחישוב זמן קידוש לבנה

 בשולחן ערוך אורח חיים סימן תכ"ו סעיף ד' כותב המחבר "אין מברכין עליה (הלבנה) עד שיעברו ז' ימים עליה". בסעיף קטן כ' כותב המשנה ברורה:

"ורוב האחרונים פליגי על זה ולדידהן על כל פנים לאחר ג' ימים מעת לעת מעת המולד...".

בנוסף בסעיף ג' כתוב:

"עד אימתי מברכין עליה עד ט"ז מיום המולד ולא ט"ז בכלל (ואין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד".

 

בלי להתייחס לדעות השונות שהזכרתי ולדעות אחרות, דבר אחר משותף לשלושת הסעיפים והוא שמחשבים תחילת וסוף זמן קידוש לבנה מעת המולד, ועליו מוסיפים 72 שעות ("ג' ימים מעת לעת"), 168 שעות (ז' ימים), או 14 ימים 18 שעות 397 חלקים (חצי כ"ט י"ב תשצ"ג). יש אי הבנה בציבור מה הוא זמן מולד ואיך מחשבים זמן תחילת וסוף קידוש לבנה.

 

השעון

כדי להסביר את השיטות השונות למדידת זמן שהונהגו בעבר ושקיימים בזמננו, עלי להקדים ולהסביר שזמן של יממה (סיבוב אחד של כדור הארץ) הוא בממוצע 24 שעות, אבל למעט 4 ימים בשנה הוא קצת יותר ארוך מ- 24 שעות או קצת פחות (בין 23 שעות 59 דקות  35 שניות עד 24 שעות 25 שניות). הצטברויות של עודפי או חסרון שניות אלה גורמים לזה שחצות היום לפי שעון של בדיוק 24 שעות משתנה כ- 31 דקות במשך  השנה.

 

 אפשר לחלק את שיטות מדידת הזמן לשלוש שיטות:

 

1. השעון השמשי

שיטה זאת שהיא השיטה הכי עתיקה היא זאת שמראה שעון שמש וגם הבסיס לשעות זמניות שאנחנו משתמשים בה לקביעת זמן תפילה וזמנים אחרים. בשיטה זאת, כתוצאה משינוי אורך היום, המוסבר לעיל מכוונים את השעון כל יום מחדש ככה שחצות היום תמיד יוצג על ידי שעה קבועה (למשל 12:00).

 

2. השעון המקומי (שעון שמשי ממוצע):

שיטה זאת, שהייתה מקובלת בכל העולם עד לפני מאה שנה, מבוססת על השיטה הקודמת אבל במקום לכוון את השעון כל יום, קובעים את זמן הממוצע של חצות היום במשך השנה ומשתמשים בה במשך כל השנה. למרות שכתוצאה מזה יש הפרש עד 17 דקות בין חצות היום האמיתי לחצות היום שמראה השעון, בכל זאת הוא מאפשר שימוש בשעונים המדויקים שפותחו, ללא צורך לכוון אותם מחדש כל יום. לפי שיטה זאת  בכל נקודה בכדור הארץ שממוקמת על אותו קו אורך מכוונים את שעוניהם לאותה שעה בדיוק. מצד שני, ישוב שממוקם מזרחה או מערב מישוב אחר מכוון את השעון שונה (4 דקות לכל מעלה אחת מזרחה או מערבה).

 

3. "שעון האזורי התקני ("שעון האירופי")

לפני כמאה שנים כתוצאה מהתקדמות בתקשורת ובמהירות התחבורה (ובמיוחד הרכבות) הוחלט בבריטניה ולאחר מכן בצפון אמריקה ובכל העולם לחלק את כדור הארץ ל- 24 אזורי זמן. בתוך כל אזור משתמשים בשעון המקומי של מרכז האזור כזמן התקני של כל האזור. למשל השעון המקומי של גרניץ משמש לשעון האזורי התקני של כל בריטניה למרות שכתוצאה מזה יכול להיות הבדל של שעה ויותר בין מצות היום האמיתי וחצות היום בשעון. שיטה זאת היא השיטה שמשתמשים בה היום ושעוננו בארץ ישראל מכוונים לשעון המקומי של אלכסנדריה שהוא מאחר ב- 21 דקות לאחר השעון המקומי של ירושלים. 

 

המולד

המולד שרשום בלוחות ושמוסבר ביד החזקה הלכות קידוש החודש פרק ו' ושמכריזים עליו בחלק מבתי הכנסת בזמן ברכת החודש הוא המולד הממוצע ("אמצעי") והוא נקבע לפי השעון המקומי של ירושלים, כפי שהרמב"ם כותב בסעיף א' לעיל:

"ותחילת אותו החשבון הוא החשבון שמחשבין אותו בקירוב ויודעין שעת קבוצן בלא דקדוק אלא במהלכם האמצעי הוא הנקרא מולד".

 

בדברי חכמינו לקביעת המולד (המבוסס על שעון המקומי של ירושלים) לא מנו את השעות מחצות הלילה כנהוג היום אלא התחילו משעת שקיעת החמה הממוצעת (18:00 לפי שעון המקומי במניין של היום), וחלקו את היום ל- 24 שעות שוות (סעיף ב' לעיל). לכן שעה ו' שעות (6:00) לפי מנין חכמינו היא חצות הלילה לפי מנינינו היום, וי"ח שעות (18:00) לפי מנין חכמינו הוא חצות היום (12:00) לפי מנינינו. כדי לפשט(?) עלינו, כותבי הלוחות תרגמו את שעות המולד לפי מנין חכמינו למניין השעות המקובלות היום. במקום להכריז על מולד סיוון התשנ"ב כיום ב', ג' שעות ו- 711 חלקים, רשום ומכריזים על המולד בליל ב' בשעה 9 בלילה 39 דקות ו- 9 חלקים. בכל מקרה חייבים לזכור שזמן זה הוא לפי שעון המקומי של ירושלים ולא לפי השעון האזורי התקני, המאחר ב- 21 דקות.

 

  חישוב הזמנים

 טעות נפוצה היא בכותבי הלוחות להוסיף 72 שעות לזמן המולד ולרשום זמן זה כזמן תחילת קידוש לבנה. אין שום משמעות מעשית ברישום זמן המולד לפי מנין השעות של ימינו (ראה מאמר של אנג' יעקב לוינגר "הליכות" תשמ"ה 107-106), אבל זמן תחילת וסוף קידוש לבנה הוא קובע חודש חודש מתי אפשר לקדש את הלבנה ולכן חשוב שזמן זה יהיה נכון ומובן.

 

 אין שום טעם לרשום תחילת וסוף זמן קידוש לבנה לפי השעון המקומי של ירושלים כי לצערנו היום אף אחד לא משתמש בשיטה זאת. המסקנה היא שכדי לחשב זמנים אלו חייבים להוסיף לזמן המולד 72 שעות או 168 שעות וכו' ואז להפחית 21 דקות  כדי לתקן את הפרש בין שעון המקומי של ירושלים ושעון האזורי התקני שבו אנו משתמשים היום.

 

 לדוגמא: מולד סיוון התשנ"ב יום ב', ג' שעות 711 חלקים. לפי שעון המקומי של ירושלים ומנין השעות של ימינו ליל ב' 9 בלילה 39 דקות  ו- 30 שניות. לחישוב תחילת זמן קידוש לבנה לפי שיטת 72 שעות יש להוסיף 72 שעות ומקבלים ליל ה' 9 בלילה 18 דקות ו- 30 שניות או בקרוב ליל ה' 21:19 ולא ליל ה' 21:40 כרשום בלוח. (כמובן בזמן שעון קיץ חייבים להוסיף עוד שעה).

 

 אני תקווה שהצלחתי להסביר את הנושא הזה שעליו כותב הרמב"ם ביד החזקה. פרק י"א סעיף ד':

"אבל זה החשבון בזמן הזה, שאין בית דין לקבוע על פי הראיה, שאנו מחשבין בו היום, אפילו תינוקות של בית רבן מגיעין עד סופו בשלשה וארבעה ימים".

 

כל מה שכתבתי הוא רק להגדיל תורה ולהאדירה ולא לפסוק הלכה. מי ייתן שבקרוב נחזור לקדש את החודש על ידי סנהדרין בארץ ישראל.

מצווה קנג:

"הוא שצונו לקדש חדשים ולחשוב חדשים ושנים... הוא אמרו ית' החודש הזה לכם ראש חדשים... לא יעשה אותה לעולם בלתי בית דין הגדול לבד ובארץ ישראל לבד... ובכאן שורש גדול מאד משורשי האמונה... ואני אוסיף לך ביאור, אילו אפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל... כי מציון תצא תורה וגו' ". (רמב"ם ספר המצוות)