"פירמאן" נגד עלילות הדם, משנת תרכ"ו (1866) / אברהם בן יעקב
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

"פירמאן" נגד עלילות הדם, משנת תרכ"ו (1866)

מחבר: אברהם בן יעקב

סיני, גיליון נ"ה, 1964

תקציר: בשנת 1866 פורסם "פירמאן" האוסר על הפצת עלילת דם. המאמר כולל את נוסח הפירמאן.

מילות מפתח: עלילות דם, פירמאן נגד עלילות דם.

"פירמאן" נגד עלילות הדם, משנת תרכ"ו (1866)

 

עלילות הדם המפורסמות, שלפיהן נאשמו היהודים ברצח ילדים נוצרים כדי לערבב דמם במצות של חג הפסח, החלו במאה הי"ב. עלילת הדם הראשונה מסוג זה אירעה באנגליה בשנת 1144. אחריה אירעו שם עלילות דומות בשנים 1168, 1192. מאנגליה עברה העלילה לערי גרמניה, צרפת, רומניה, הונגאריה, פולין ומקומות אחרים. עשרות עלילות גרמו לרצח אלפי יהודים על לא עוול בכפם ופגעה קשה בקהילות רבות. מארצות אירופה עברה העלילה גם לארצות המזרח. עלילת דמשק בשנת ת"ר (1840), שהיתה מלווה אכזריות גדולה, והעלילה באי רודוס שאירעה אחריה, גרמו לפוגרומים מזעזעים בסוריה ובתוגרמה. עלילות-שקר אלו ותוצאותיהן פקחו את עיני העולם הנאור והחלו מתפרסמות הצהרות והכרזות, שהוקיעו את המאמינים בדברי כזב אלה. לפי בקשת משה מונטפיורי נערכו בירורים בנידון זה.
 
בראשון לחודש רמד'אן שנת 1256 להג'רה (1841), פירסם השולטאן התורכי עבד אלמג'יד (1839 - 1861) "פירמאן" (מאמר מלך), בו הוא מבטל את עלילות דמשק ורודוס
"בסמכם על הדעה הכוזבת אשר פשטה בין ההמון ודלת העם, כי היהודים עשו להם למנהג מורגל להמית נפשות אדם ולהשתמש בדמם בחג המצות אשר להם",
והוסיף:
"כבר הובאו אל חצר מלכותי מתי מספר מיושבי אי רודוס והשופטים הוציאו את משפטם לאור צדק ואמת וינקו אותם מכל אשמה... יען ראינו החשד והעלילות אשר היו עליהם המה שקרים בדויים וצדקתם בדבר הזה גלוייה וידועה לכל", לכן "חובה מוטלת להגן עליהם לשמרם ולסעדם... והיתה האומה הזאת, אשר התאחזה בכל מדינות מלכותי הרוממה... ראוייה להשיג את החסות ואת השמירה המעולה כיתר האומות...
 
אחרי פירסום "מאמר מלך" זה שוב אירעו עלילות דם בקהיר (1844), שנית בדמשק (1847), באזמיר (1863) ובמקומות אחרים. לפי בקשת ה"חכם-באשי" של קושטא, נאות המלך עבד אלעזיז בן עבד אלמג'יד (1861 - 1867) לחדש את אזהרת אביו וביום 27 לחודש צפ'ר שנת 1283 להג'רה (1866), פירסם "פירמאן" מלכותי נוסף, המקיים את תוקף ה"פירמאן" הראשון של אביו ומזהיר מפני הממרים את פיו. הנוסח המקורי של "מאמר- מלך" זה נמצא במוזיאון העיראקי בבגדאד. בזה אני מפרסם את תרגומו לעברית:
 
 
"מאמר מלך" העליון
אל הוזיר הנכבד, המפקד המפואר, המסדר את ענייני העולם, המכלכל את דברי ההמון בדעתו הנכונה, הממלא משאלות הברואים בתבונתו האמיתית, המכשיר את בנין הממלכה בהצלחה, המייסד את עמודי האושר והגדולה, המוכתר בכל חסדי המלך הנשגב, מפקד ה"צ'בטייה" בעיר האושר, הנושא אותות הכבוד "העותמאני ממדרגה ראשונה והזכיון ("אמתיאז") הנעלה", וזירנו המשכיל מוחמד אמין פחה, האל יתמיד את כבודו.
 
ואל ראש שופטי האיסלאם וגדול דייני המיחדים, מקור החסד והאמונה, נושא דגל התורה והדת, יורש חכמת הנביאים והשליחים, המושפע בישע האל המושיע אדוננו שופט ("קאצ'י") איסטנבול רב החסד.
 
להוי ידוע, בהגיע לכם חותם מלכותי העליון, כי העדה היהודית בכל שנה כשחל חג המצות שלהם, נפוצה שמועה שהם מערבים את המצות בדם בני אדם, ועל-ידי העלילה הזאת הם סובלים מבני שאר הדתות.
כדי למנוע מעשים כאלה, ביקש ויחל את פנינו ממלא-מקום ה"חכם-באשי" של העדה הנז"ל לחדש את מאמרנו המלכותי שיצא זה מכבר. והנה בשער העליון אחרי חקירות ודרישות מצד בקיאים בעלי הידיעה בספרי הדת של העדה הנז"ל, נמצא לנכון שבני העדה הנז"ל לא רק שאסור להם להשתמש בדם בני אדם, אלא גם אסור להם להשתמש בדם שאר בעלי החיים מעיקרא, ואמת היא כל שמועה מעין זו אינה רק עלילה ובדותא בעלמא, שעל ידיה סובלים חינם בני העדה הנז"ל, וכן לא יעשה, לפי שהם נתיני מלכותנו הרוממה, ולהם כל הזכויות והטובות שנהנים מהם בני הדתות השונות, ועלינו לשמור אותם ולהגן עליהם כפי מידתנו הטובה והישרה באהבת כל נתיננו, ולכן אין אנו מרשים כלל ועיקר למי שהוא למנוע את העדה הזאת מלקיים את מנהגי דתה או להפריע את בטחונה ושלוותה.
 
ובכן מחדשים אנחנו את מאמרנו הרם שיצא חתום בטבעתנו המלכותית הנכבדה באחד לחודש רמד'אן בשנת אלף ומאתיים חמשים ושש, שעל פיו אנחנו נותנים לכם את מאמרנו הרם והנעלה הזה.
 
ואתה המפקד, ואתה אדוננו הנז"ל בהגיע לכם מאמר-מלך המפורש הזה, שתהיו מתעניינים בו בכל יכולתכם ושלא תרשו למי שהוא לעשות ההיפך, ושתרשמו ותקיימו את הצוו הרם הזה בספר הזכרונות, ושתתנו בידי העדה הנז"ל נוסחה ממנו למשמרת, ושתעשו את כל הכתוב בו בדיוק, ולהתרחק בכל דבר הסותר אותו.
 
והיה זה ביום כ"ז לחודש צפ'ר המבורך, בשנת אלף ומאתיים ושמונים ושלוש, בקושטנטינה הנצורה.
 
 
עבד אלעזיז בן עבד אלמג'יד