(א) ויצא אברם מחרן ויקח את שרי אשתו ואת לוט בן הרן אחיו אתו ארצה כנען. (ב) ויבוא [ארצה כנען] ויעבור עד מקום שכם עד אלון רם. (ג) ויאמר ה' אליו לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת. ויבן שם מזבח ויעל עליו אשה לה' הנראה אליו. (ד) ויעתק משם ההרה, בית אל מים והעי [מקדם], ויט אהלה. (ה) וירא כי טובה הארץ ורחבת ידים מאוד וכי כל בה. (ו) גפן ותאנה ורמון, ואלה ועצים רעננים ואלונים וזיתים וארזים וברושים ועצי הלבנון וכל עצי השדה, וכי כולה משקה בהריה. (ז) ויברך את ה' אשר הביאו מאור כשדים אל ההר הזה.

(ח) ויהי בשנה הראשונה בשבוע השביעי באחד לחודש הראשון, ויבן מזבח על ההר הזה, ויקרא בשם ה' אתה אלי אלהי עולם. (ט) ויעל על המזבח אשה לה', למען יהיה עמו ולא יעזבהו כל ימי חייו.
(י) ויקם משם ויסע [הנגבה], ויבוא עד חברון, וחברון נבנתה אז. וישב שם שנתים ימים בארץ הנגב, עד בוא לוט ויהי רעב בארץ.
(יא) ויסע אברם מצרימה בשנה השלישית לשבוע, ויגר במצרים חמש שנים לפני הלקח אשתו ממנו. (יב) וצוען מצרים נבנתה אז, שבע שנים אחרי חברון.
(יג) ויהי כאשר לקח פרעה את שרי אשת אברם, וינגע ה' את פרעה ואת כל ביתו בנגעים גדולים על דבר שרי אשת אברם. (יד) ואברם כבד מאוד בצאן ובבקר ובחמורים ובסוסים ובגמלים ובעבדים ובשפחות ובכסף ובזהב עד מאוד. (טו) וגם לוט בן אחיו היה כבד. (טז) ויהי כאשר השיב פרעה את שרי אשתו, ויעתק מארץ מצרים, ויבוא אל מקום אשר מקדם לבית אל, ויברך את ה' אלהיו אשר השיבהו בשלום.

(יז) ויהי ביובל האחד וארבעים, בשנה השלישית לשבוע הראשון וישוב אל המקום ההוא, ויעל שם אשֶה' ויקרא בשם ה'' ויאמר ה' אל עליון אלהי אתה לעולם.

(יח) ובשנה הרביעית לשבוע נפרד לוט מעמו. (יט) ולוט ישב בסדום' ואנשי סדום רעים מאוד. (כ) ויתעצב אל לבו כי נפרד בן אחיו מעמו, כי לא היו לו בנים. (כא) ויהי השנה ההיא לשבוע הזה כאשר נשבה לוט' ויאמר ה' אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו לאמור.

(כב) שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם [צפונה) ונגבה וקדמה' כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך אתננה עד עולם. (כג) ושמתי את זרעך כחול הים, אם יוכל איש למנות את חול הים גם זרעך יימנה. (כד) קום התהלך בה לארכה ולרחבה וראה כולה כי לזרעך אתננה.

(כה) ויסע אברם חברונה וישב שם. (כו) ובשנה ההיא בא כדרלעמר מלך עילם ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ותדעל מלך הגוים. (כז) ויכו את מלך עמורה וינס מלך סדום, ורבים נפלו פצועים בשדים בארץ המלח בסדום באדמה ובצבוים. (כח) ויישבו את לוט בן אחי אברם ואת כל רכושו ויסעו עד דן. (כט) ויבוא הפליט ויגד לאברם כי נשבה בן אחיו. (ל) ויביא עבדו זקן ביתו את מעשר הביכורים לה' לכפר בעד אברם ובעד זרעו. (לא) וישימה אלהים לחוק עולם לתת אותו אל הכהנים המשרתים את פניו לרשת אותו עד עולם. (לב) והחוק הזה לא לימים הוא, כי אם לדורות עולם שם אותו לתת לה' מעשר זרע ויין ושמן ובקר וצאן. (לג) ויתן אותו אל כהניו לאכול ולשתות ממנו בשמחה לפניו.
(לד) ויבוא אליו מלך סדום וישתחו לפניו ויאמר, אדוני אברם תן לי הנפש אשר הצלת, והשלל יהי לך. (לה) ויאמר אברם אליו:

הרימותי ידי אל אל אליון. (לו) אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם. (לז) בלעדי רק אשר אכלו הנערים והאנשים אשר הלכו אתי, עונן אשכל וממרא הם יקחו חלקם.